פוסט 9 - ענן

1.

המעבר לאחסון מידע ושימוש בניהול הידע בענן יכול להוות יתרון משמעותי לחברה. כאשר חברה מסוימת מנהל את הידע שלה במערכות תוך חברתיות בעלות סיווג וגישה לא רציפה למידע בעצם חוסמות את העובד לידע הנדרש ומקשות עליו להעלות ידע נצבר לשימוש עתידי של החברה.

השימוש בענן מאפשר גישה למידע מחוץ למשרדי החברה ובכך נגיש לעובדים גם כשאינם נמצאים פיזית במשרד. בארגונים רבים בהם פעילות חוץ רבה אף הדבר חשוב יותר. 

תנאי סף להצלחת ניהול ידע בענן:

• הדרכת עובדים לשימוש נכון ויעיל ואף בדיקת כל תוכן חדש ע"י מנהל הידע בארגון
• אבטחת מידע בענן - למרות הגישה החיצונית המידע בענן אמור להיות נגיש לארגון בלבד.
• ארגון המידע באחסון בצורה נוחה למשתמש

2.

מחשוב ערפל הינו בעצם שימוש במספר רב של מחשבים בקצה הרשת המקומית (בניגוד להעלאת המידע לענן). דבר זה מאפשר העלאת מידע הכרחי וחיוני לשימוש וביצוע פעולות אשר דורשות ביצעי מחשב גבוהים. שירותי ענן לא תמיד מאפשרים להגיע לרמות ביצועים אלו.  לדוגמה כאשר אנו רוצים לבצע פעולות מסוימות על מידע מסוים בצורה מהירה (כמו חישוב רמזורים בצומת) במקום להעלות את המידע לענן ולהשתמש ברוחב פס גדול נוכל לשלוח את המידע לקצה הרשת הנוכחית (מהיר יותר) ובכך לקבל תשובות או מידע בצורה מהירה יותר.

נהוג מאוד להשתמש במחשוב ערפל ב IOT.

3.

במקרה המדובר ניתן להבין שמדובר בכמות רבה של מידע ואף השתנות מהירה של אופן המידע מכיוון שמדובר ברשתות חברתיות. לדוגמה פייסבוק משנה את צורת הפוסטים מוסיפה פיצרים חדשים וכן ישנן כניסות של רשתות חברתיות חדשות כגון סנאפצט ועוד. על כן יש צורך במאגר מידע שיכול לאפשר הכנסת מידע ושליפת מידע זמין לשינויים ועל נבחר בשיטת אגם הנתונים. בנוסף עקב המידע הרבה שנצבר מהרשתות השונות (בהרבה מקרים גם מידע לא חשוב) יש צורך לבחור בדרך זולה יחסית, לו נשמור את המידע במחסן נתונים מדובר במידע רב שיעלה הרבה יותר כסף לאחסון ולכן לא נעדיף להשתמש בשיטה זו.